הדרכת הורים
מה בהדרכת הורים ?
"את אומרת שחור, אני רוצה לבן" ילד שתמיד עושה דווקא ? לא בטוח
מי הוא הילד/ה הדעתן/נית? למה חשוב לדעת לזהות אם הילד/ה שלכם הוא דעתן/נית? מהם האתגרים שעולים ביחסים הורה וילד/ה דעתן/נית ובמשפחה, ואיך מתמודדים עם האתגרים ובונים תוכנית מעשית וברת יישום שתוביל לקשר בריא, חם, קרוב של הילד/ה עם עצמו/ה ועם ההורה/ים.
מי הוא הילד/ה הדעתן/נית? ילד דעתן הוא ילד שהחיבור שלו לעצמו, לרצונותיו ולבחירותיו, מיידיים יותר, ברורים לו וחזקים יותר, מההיכרות שלו והחיבור שלו לצרכי הסביבה, לרצונות, לזכות הבחירה וההחלטה של אחרים, כולל ההורים.
'ילד דווקא'? לא בטוח: לעיתים נוהגים לכנות את הילד הדעתן, עקשן, 'ילד שעושה דווקא', או 'ילד של מאבקי כח', אך חשוב להדגיש שהילד הדעתן אינו פועל נגד אחרים- ההורה, המבוגר, האחים, הוא פועל למען עצמו ואין בהתנהגותו כוונת מכוון שלילית כמו 'לעשות לנו דווקא', או לקיים איתנו יחסים של מאבקי כח ולהתיש אותנו. לילד/ה הדעתן/נית אין רצון מודע לשליטה שלו על הסביבה.
מדוע חשוב לזהות אצל הילד את הנטייה לדעתנות? כדי לדעת איך להתייחס לילד בצורה מקדמת קשר והתפתחות וכדי למנע מהתדרדרות הקשר של הילד עם עצמו ועם ההורה או הסביבה.
מה קורה כאשר אנו לא מזהים כי ילדנו דעתן/נית? כאשר ההורים לא מכירים את הנטייה לדעתנות, והנטייה לדעתנות אינה מזוהה ולא מקבלת התייחסות רגשית והתנהגותית מתאימה, היחסים עימו עלולים להתפתח לדפוס שבו התנהגותו המתפרשת על ידי הסביבה כהתנהגות 'דווקאית', ויתחיל מעגל שלילי בין הילד ובין ההורים או הסביבה.
'זה לא נעים לאף אחד': אם אתם במעגל שלילי, אתם עלולים למצוא את עצמכם לא מבינים את הילד, כועסים עליו, מטיפים לו מוסר, מוכיחים אותו, מאשימים אותו והוא אתכם, או ההפך- מתייאשים, מוותרים על היחסים והדרישות, נסוגים אחורה, חסרי אונים, לא יודעים מה לעשות ומניחים לו לעשות מה שבא לו. היחסים שלכם ההורים עם הילד יחוו כקשים וצורמים, מלאים בוויכוחים ואי הסכמות, או לחילופין יחסים שקטים ורחוקים החסרים את תחושת ההיכרות, הקרבה והביטחון.
'הילד/ה פשוט דעתן/נית'. בדרך כלל במצב זה עלולים לקרות שני דברים או שהיחסים עם הילד בבית יהיו קשים ולא טובים, אך הילד יצליח במסגרות ואף יצטיין ואפילו יצטיין מאוד, כך שהורים מספרים כי בבית הספר המורים לא יכולים לדמיין כמה קשה ולא נעים בבית עם הילד המצטיין שלכם.
'זה אף פעם לא מאוחר מידי'! :במקרה הפחות טוב מצב זה עלול להתפתח לבעיות התנהגות ובעיות רגשיות, ואף להביא לידי ביטוי נטיות חבויות של הילד אשר בהקשר של יחסים יתפתחו כהפרעת קשב וריכוז, בעיה בוויסות חושי, חרדות, דימוי עצמי נמוך, דכדוך, הפרעת התנהגות (ODD) . מצב זה בו הילד אינו מקבל שיקוף לנטייתו לדעתנות, הוא אינו מודע לדעתנותו, ויחסיו עם הסביבה אינם מיטיבים כפי שיכול היה להיות, עשוי אף להוביל לבעיות חברתיות, סירוב לשיתוף פעולה עם בית הספר ועוד.
אז מה עושים? האתגר של ההורים הוא : קודם לזהות את הנטייה לדעתנות- להבין מאיפה פועל הילד, לקבל כלים יעילים- לדעת איך לעבוד עם הילד, איך לגשת אליו, ולבסוף לבנות יחסים של שותפות, הסכמות וקירבה עם ילד/ה דעתן/נית. האתגר של הילד הוא: 'לותר לפעמים על הדעה למען היחסים' או: 'ללמוד מתי לוותר ומתי לא ומול מי', להבין כיצד הוא נתפס על ידי הסביבה או ההורה, ללמוד לשלוט ולהתאים את מה שיוצא ממנו החוצה.
אתם ההורים רוצים להנות מילדכם הדעתן שמצטיין בבית הספר גם בבית, ורוצים להתיר את ההגדרות השליליות ולחזור אחורה להיות ביחסים טובים עם הילד כפי שהיה פעם כשהיה קטן? איך מחוללים את השינוי?- השינוי מתחיל עכשיו. ראשית אתם ההורים מגיעים לפגישה ואם יש צורך לאחר מכן הילד יגיע גם הוא לפגישות אתכם או בלעדיכם, על כך נחליט בהמשך, בהתאם לצורך ולתכנים שיעלו, כאשר בכל מקרה אתם ההורים נשארים בתמונה ושותפים מלאים לעבודה לאורך כל הדרך.
מה עושים במפגש?- אין ילד דומה למשנהו. במפגש נכיר את הדפוסים הייחודיים לילד ולכם, את היחסים שלכם, את התנהלותו ותפקודו של הילד בתחומי החיים השונים, נזהה מה אתם מביאים לקשר ומה הילד מביא קשר. נבנה תוכנית בה נסמן את היעדים והנקודות לעבודה, נגבש מטרות ברות השגה ונחליט על דרכים להשגתן.
'רק בגלל הרוח': אתם ההורים תהיו חלק מהשינוי ואנחנו כולנו כמערך תומך שינוי נהיה ברורים אך סבלניים וגמישים, נחושים ולא מוותרים על מה שחשוב, על הילד, יצירתיים ואוהבים. ע"י יישום התוכנית תצעדו לעבר יחסים קרובים וטובים בינכם ובין הילד, סדר ושלווה, העצמת הילד והדגשת כוחו וחוזקותיו למימוש מיטבי ואופטימלי שלו ושלכם בהווה ובעתיד.
"לא רוצה ולא רוצה": כלים להשגת שיתוף פעולה עם ילדכם בבית ללא כעסים ועונשים
האם אתם ההורים מרגישים שיש לכם שליטה במה שקורה בבית, שהמטלות והתפקידים של הילדים מבוצעים ושנעים להיות בבית או שאתם מרגישים שאתם צריכים לרדוף אחרי הילדים כדי שיבצעו את המטלות שבתחומי אחריותם, ושרק באמצעות ויכוחים, צעקות, איומים ועונשים הילדים מבצעים את המטלות האישיות? לא מגיע לכם שהאווירה בבית תהיה אווירה של בהירות ושיח מכבד? שהיחסים עם הילדים יהיו טובים?
לילדים בגילאים השונים אחריויות שונות ותפקידים שונים בהתאם לגילם, וככל שהגיל עולה, תחומי האחריות גדלים, וגם הזכויות.
כאשר הילדים לא משתפים פעולה אתם יכולים למצוא את עצמכם, רודפים אחריהם, חוזרים על בקשות שוב ושוב, מוציאים המון אנרגיה כדי שהדברים יתבצעו, מרימים את הקול וצועקים, מאיימים ומענישים.
מה הורים מצפים מהילדים שלהם? אתם מצפים מילדכם להתעורר בבוקר בזמן ולהתארגן לקראת היציאה מבית הספר. להתלבש, לצחצח שיניים, לשטוף פנים, להסתרק, לקחת את הציוד של בית הספר ולא לשכוח את המים וארוחת עשר. עם החזרה מבית הספר תרצו שהילדים יוודאו שהמיטה שלהם מסודרת אם לא הספיקו בבוקר לסדר אותה, יפנו את הצלחות מהן אכלו את ארוחת הצהריים, שלא ישאירו אחריהם חפצים ובגדים זרוקים ברחבי הבית, ושלא ישכחו לתת מים לחתול או להוריד את הכלב לטיול.
אז איפה הפער? איך זה קורה ומה עושים כאשר אותן משימות יומיומיות לא מתבצעות, ובמקום לבלות את זמנכם הפנוי בזמן איכותי ונעים עם הילדים אתם שוב מוצאים את עצמכם מדברים או מתווכחים עם הילדים סביב נושא מילוי חובותיהם כלפי עצמם וחובותיהם בבית?
ולמה אתם לא מעזים לחשוב שקיימת אפשרות להרחיב את תפקידי הילדים כך שיקלו עליכם ויעזרו גם בהדחת כלים או פינוי המדיח, קיפול כביסה, הכנת ארוחת ערב למשפחה וניקיון הבית בשישי?
מה עושים? מגיעים לפגישה ומדברים על איך מדברים עם הילדים על זכויות וחובות במשפחה ואיך מיישמים - בסבלנות, אהבה, והרבה גמישות. נמפה את הדברים תוך זיהוי התחומים המתפקדים והתחומים בהם יש קושי ונכין תוכנית משפחתית לגיוס הילדים למשימה דרך שיח על זכויות וחובות אותו נבנה מראש כאפשרות לדיון.
מהו סוד ההצלחה? סוד ההצלחה טמון בהקשבה, גמישות, ובהתמדה. הורה שיתמיד לעבוד עם הילדים על שיח הזכויות והחובות ככלי ליישום המטלות בבית, וגם כשקשה ולאחר תקופה שבה התוכנית אולי לא מיושמת, יחזור לתוכנית ויגלה התמדה- יראה תוצאות.
נדבר על השינוי אתכם ואח"כ עם הילדים- ויצאנו לדרך תוך ידיעה שאם תכבדו את הילדים ותתמידו, תצליחו.
"חרם? לא בבית סיפרנו" !/ "זה לא מגיע לאף ילד בשום מצב"
בשנים האחרונות אנו חווים את תרבות החרם וההדרה החברתית במלא עוצמתם, והציבור נחשף בתקשורת לסיפורים רבים מנשוא, וכואבים, של ילדים ומשפחות שחוות חרם חברתי מצד החברים וסביבה בבית הספר. אין ספק כי מדובר בבעיה חברתית נפוצה. חרם והדרה חברתית- אל תישארו עם זה לבד, אל תכאבו זאת לבדכם, אל תוסיפו לחוות את האירוע הקשה, הטראומטי הזה, בואו נעשה שינוי, זה אפשרי וזה מגיע לילד שלכם ולכם
אשר ילדכם חווה זאת זה כואב, מעיק ועלול לגרום ללחץ נפשי. מצב של חרם והדרה חברתית יכול להטריד את ההורים אפילו ברמה היומיומית ולא לתת מנוח. האם זה מפריע לילד שלכם או לכם? מה ניסיתם לעשות בנושא? מה עבד ומה לא הצליח?
אז מה עושים? בשיח ממוקד נכיר דרככם את הילד ואת הסביבה המיידית שלו, נזהה את מקור הקושי, נבחן האם הקושי הוא אישי או שהקושי מגיע מצד החברים והסביבה ולא קשור להתנהגות הילד בכיתה, בגינה או במפגש אקראי עם חברים פוטנציאלים. לאחר שנזהה את הקושי בהתאמה נבדוק האם יש מקום לעבודה על ארגז המיומנויות החברתיות של הילד/ה או שבמקביל יש מקום לעבודה על שינוי בסביבת הילד - עבודה על פתיחת לבבות בקרב החברים וההורים.
במידה והצורך בשינוי הוא אישי, והילד זקוק לעבודה על מיומנויות חברתיות, נלמד ונתרגל עבודה על מיומנויות שתתחיל דרך הקשר איתכם, תמשיך דרך תצפיות במפגשים עם קבוצת השווים, ובאמצעות שילוב הילד במפגשים שלכם איתי במידה ויהיה צורך. כאשר הקושי נמצא בקהילה, ואין צורך בתרגול מיומנויות חברתיות, נשתמש בכלים שונים ומגוון התערבויות אפשריות שיותאמו אליכם, כולל מתן ביטוי שלכם ההורים, ובקשת עזרה, מול גורמים רלוונטיים כמו הורים וצוות בית הספר, התערבויות שלי מול גורמים בקהילה, בהתאם לרצונכם כאמור.
יחד נילחם אם צריך, בהדרה החברתית אותה ילדכם חווה, ונייצר עבורו ועבורכם מציאות חברתית חדשה ושמחה.
איך נדע שהצלחנו? כשתראו שילדיכם, פעיל חברתית, נפגש עם חברים, מחייך, שמח ומאושר. כאשר אתם תחושו הקלה ותהיו רגועים מכיוון שתדעו שהילד שלכם נמצא מבחינה חברתית במקום טוב, ושהכל בסדר, אז נדע שהגענו ליעד, שהמאמץ השתלם, וכאב הלב ישאר מאחור.
"לא רוצים לצעוק, וגם לא להשתגע": ( "זה לא המה, זה האיך ")
כלים להתמודדות עם חילוקי דעות, אי הסכמות ופערים בין ההורים כמודל ליחסים מיטיבים ותקשורת מקדמת בין הילדים ובין עצמם,בין הילדים ובינכם ההורים.
כאשר אתם ההורים מזהים מצב בו אתם בקביעות נוטים להתווכח על כל הדבר, או שאתם יכולים לזהות שיש בינכם ההורים מחלוקות בלתי פתורות בנוגע לנושאים מסוימים הקשורים למשפחה, אתם ודאי גם יכולים לזהות כי מצב זה מכניס אווירה שלילית לבית, משפיע על כל בני המשפחה, זה מצב לא נעים לכם, ולילדים.
קיימים שני מצבי מחלוקת בין ההורים: מצב בו קיימת מחלוקת בנושאים מסוימים, ומצב בו קיים קושי להגיע להבנות ולא משנה באיזה נושא. עוד אמרנו כי אנו יודעים שזה מצב לא נעים ומעקב, ועלול להשפיע ולתת את אותותיו בקרב הילדים ולהשפיע על עיצוב אופיים והתפתחותם.
במצבי מחלוקת בנושאים מסויימים בין ההורים: ידוע כי אחד התחומים בהם להורים קשה להסכים הוא נושא חינוך הילדים וזה מובן. זה מובן היות וכל הורה הוא אדם בפני עצמו, מגיע עם תפיסות, ואמונות משל עצמו, ויכול להביא תפיסות ומחשבות שונות לגבי חינוך ילדים והציפיות מהם בהתאם לבית ממנו הגיע, החינוך שאותו חווה, החוויות שחווה במשך החיים, הדברים אותם למ במהלך החיים, האמונות שלו לגבי חינוך ילדים. ביטוי נוסף לאי הסכמות בין ההורים יכולות להיות בנושא של מקומה של המשפחה המורחבת בשגרת משפחת המוצא (למשל תדירות המפגשים, אופי הארוח), נושאים נוספים בהם הורים יכולים להיות חלוקים הם מקומם של החברים בחיי המשפחה, ניהול פיננסי כלכלי של המשפחה, רצונות שונים לבילוי חופשות וזמן פנוי ועוד.
שאלו את עצמכם: האם אתם יכולים לזהות כיצד הישנות המחלוקת ודפוס תקשורת לא מקדם משפיע על שיגרת יומכם בבית? על ההורים ועל הילדים? כיצד זה משפיע על התחושות שלכם כמשפחה? כיצד זה משפיע על התקשורת בין הילדים ובינהם ועל היחסים בינהם? כיצד זה משפיע על התקשורת ועל היחסים בינכם ההורים והילדים?
אז מה עושים? :בואו נדבר על מה זה יושב- נדבר ונזהה מה מקורם של הוויכוחים ואי ההסכמות בינכם ההורים, והאם בבסיס הויכוח עומדת דעתנות, שונות בינכם, שיח לא מכבד, מאבק שליטה, נוקשות, חוסר זמן לשוחח וללבן את הדברים. נייצר מרחב לשיח, ננקה את הגורמים המעקבים, נתגבר על חסמים, נדבר על נושאי המחלוקת ועל הגמשת עמדות, על דפוס התקשורת שלכם, ונסגל תקשורת תומכת ומקדמת בינכם ההורים, המבוגרים במשפחה. בשלב השני נראה כיצד מודל תקשורת מקדמת ותומכת בינכם ההורים, יהווה דוגמה ומודל לתקשורת יעילה וליחסים טובים בין הילדים, ובאמצעות שיח משפחתי עם הילדים נהפוך את השינוי לדפוס החדש של המשפחה שלכם, כך שתתקדמו קדימה ולא תחזרו שוב לאחור ללא כלים לצאת מהמצב. בואו נעשה זאת אחרת כי גם לכם ולילדים מגיע לחוות חוויה נעימה בבית.
"לא רק אתם חשבתם שזה יהיה אחרת", הריון ולידה
הסתגלות והתאמות למצב החדש, תכנון אסטרטגיות אישיות, זוגיות ומשפחתיות כמפתחות להפחתת המצוקה שאתם חווים ,ולהגברת ההתתפתחות והנאה בשלב זה. בנוסף התמודדות ותמיכה במצבי דיכאון אחרי לידה.
השלב החדש אותו אתם חווים בהריון ולידה הוא שלב שטומן בחובו הרבה שמחה וציפייה לבאות אך יחד עם זאת הוא עלול להפתיע עם שלל אתגרים החל מהשהות עם תינוק חדש בבית, דרך למידה שלכם ההורים את הפעילויות שתורמות להתפתחות תינוקכם, התמודדות עם בכי, שינה, אכילה, כל הנ"ל ממצבים אתכם ההורים אחרת מול עצמכם, אחד מול השני ומול התינוק החדש. אז איך עושים את זה ומה עושים עם כל זה? ומה עושים עם התחושות שעולות?
לעיתים אתם ההורים נעזרים באנשי מקצוע ממקצועות התפתחות התינוקות בתחומים השונים כמו יועצי שינה, חוגים להורה ולתינוק ועוד , אך איזו גישה מתאימה לכם? כיצד מארגנים את כל זה לכדי שיגרה מבלי להרגיש לבד ובחוסר ודאות? איפה אפשר לדבר על מה שמרגישים ולקבל תמיכה למצב? במפגשים איתי נתכלל את הדברים ונעזור לכם לעבור את התקופה הזו באופן קצת יותר בטוחה, וקצת פחות לבד. בהתאם לצורך נבנה שיגרת יומיום חדשה לכם ולתינוק החדש.
כאשר אתם חווים דיכאון אחרי לידה ידוע כי כדאי לטפל בזה מוקדם ככל האפשר, אני כאן כדי לכוון אתכם, לדבר, לתמוך ולטפל באמצעות שיח והפניה לטיפול תרופתי תומך בהתאם לצורך דיכאון
גמילה מחיתולים- איך עושים את זה ואיך מתמודדים עם פספוסים אחרי הגמילה
בתוכנית פשוטה ליישום, נשלים את הגמילה מחיתולים בטווח קצר, ונדבר על כלים להתמודדות עם פספוסים אחרי גמילה, להשגת תוצאות וגמילה מלאה
כאשר מדובר בגמילה מחיתולים קיימות שתי התלבטויות אצל הורים: האחת היא לפני גמילה- איך עושים את זה? השניה היא אחרי גמילה, במצב בו הילד אמור להיות גמול מחיתולים אך בתדירות משתנה יש פיספוסים- פיפי/קקי במכנסיים במקום בשירותים.
לגמילה מחיתולים- נכין תוכנית מפורטת כולל הכנה לילד ולבית לפני הגמילה, וביצוע הגמילה, מתי ואיך.
להתמודדות עם פספוסים אחרי הגמילה- נכיר את הילד דרככם, את אורחות המשפחה, נבין מהוא הדפוס שמאפיין את הפספוס וניישם התערבות מול הילד, כך שנשלים את הגמילה והפספוסים יפסקו במהרה.
גיל ההתבגרות- "לשחרר או לא לשחרר , זאת השאלה"
איך לעבור את גיל ההתבגרות בהצלחה תוך בניית קשר חם, בריא, מקדם עם הילד/ה, לאפשר עצמאות, התפתחות ונפרדות, בלי להרגיש שהקשר אבד או שקיים מרחק בקשר ואי הבנה שנחווים כלא ניתנים לגישור.
בגיל ההתבגרות המשימה ההתפתחותית של הילדים שלנו היא ליצור נפרדות בריאה מההורים כדי לצאת לעצמאות. נפרדות משמעה- אני בוגר שיש לו קיום עצמאי ונפרד מהדמויות המבוגרות המשמעותיות שגדלו אותי. יש לי דעות משל עצמי, ואני יודע מה אני מרגיש, גם אם זה סותר את מחשבותיהם ורגשותיהם של הורי.
זה מצד אחד. מצד שני המתבגר/ת עדיין לא השלימו את תהליך הנפרדות מההורים ולכן הקיום שלהם כעצמאיים עוד לא השולם. לכן הם זקוקים לכם ההורים, שתהיו בסביבה, שתדעו מה קורה איתם, שתהיו לעזר אם צריך, שתהיו אובייקט שהוא דוגמה ומודל ללבטים שלהם, לגיבוש הדעות שלה על העולם ועל החברה, שתהיו איתם מבחינה רגשית במידה ויצטרכו אתכם.
אז מצד אחד נפרדות שיכולה לייצר הדיפה של ההורים ואפילו ניכור והתכחשות למקומם המשמעותי בחיי המתבגר, ומצד שני הצורך להיות שם מעודכן ותומך.
בנוסף בגיל ההתבגרות יכולים לעלות קשיים כמו למשל קשיים חברתיים, או קשיים בעמידה בדרישות המסגרת הלימודית. לשחרר? לא תמיד.
כיצד אתם ההורים תמצאו את מקומכם מול המתבגר בלי ללכת לקצוות של לשחרר לחלוטין ולתת לו להתמודד לבד ולא להיות שם, או מצד שני להיות שם בנוכחות מוגברת מידי שלא מאפשרת למתבגר לעבוד על הנפרדות שלו וגיבוש הזהות שלו?
ומה עושים כאשר יש בבית התפרצויות זעם ואווירה שלילית? מה עושים עם החברים ועם התנהגויות שליליות שמסכנות את המתבגר/ת שלכם?
יש ה לעשות ואני אהיה כאן אתכם בשביל שלא תחוו את הגיל הלא פשוט הזה לבדכם בתחושה שמשהו אבד ושאין לכם שליטה.
"בשביל מה צריך את זה?" חזון משפחתי
בחזון המשפחתי נמצאים החלקים שיקלו עליכם ויכניסו שמחה הביתה.
על ידי בניית החזון שלכם, והסכמה עליו, הצפיות שלכם ההורים אחד מהשני יהיו ברורות ויפחיתו חיכוכים, בנוסף תדעו לדבר עם הילדים על מה שמצופה מהם. כאשר קיים שיח על איך מממשים את החזון, דפוסי התקשורת ברורים, אופני ההתנהלות מוסכמים, מקומה של המשפחה המורחבת והגבולות בינה ובין משפחת המוצא מדוברים, ניתן לסלול את הדרך באופן ברור יותר, פשוט יותר, ושמח.
