לאחרונה מגיעים אלי הורים לילדים דעתנים במיוחד. אותם הילדים החכמים האלה, מה שאנחנו קוראים 'פלפל', אלה שנוטים להתווכח על כל דבר, שיש להם דעה ורצון משל עצמם, אותם הילדים שהם איך לומר: לא מהסוג ה'זורם'…
ולאותם הורים אני רוצה לתת טיפ קטן ויעיל בנוגע להתייחסות מול הילדים בנושא אוכל, כאשר הדגש הוא איך לאפשר לילד את התזונה המגוונת והבריאה בלי להכנס איתו למאבק (שבו כולם מפסידים), ולשם כך מבחינתי העיקרון המוביל בגישה מולם היא: לאפשר מצד אחד ולכבד מצד שני.
כלומר: כשמדובר בנושא האוכל עדיף לא לנסות לשכנע, ללחוץ, לפתות, ובטח שלא לנסות להכריח אותם לאכול (בנוסח 'אם לא תסיים מה שבצלחת לא תוכל לראות טלויזיה').
מדוע? כשמפעילים לחץ זה עלול ליצור תחושות אנטי, ואצל הדעתניים זה מורגש פי כמה וכמה, וגורר את התגובה ההפוכה. מה שנקרא- ככל שאתם תעשו מזה אישו מול הילד/ה שלכם, כך הוא יפתח יותר התנגדות ועמידות מול הנושא הזה, ז"א: הוא עוד פחות ירצה ויסכים לאכול לדוגמה.
ולכן המלצתי היא: ככל שתתייחסו לאוכל בצורה טבעית, בריאה, מכבדת, בלי לחצים ודיבורים מיותרים כך יש יותר סיכוי שהילד/ה שלכם יתייחס לאכילה בצורה טבעיות ולא יסמן את הנושא כטריטוריה (נוספת) למאבק וקרקע פוריה להפגנת רצונותיו ועצמיותו (המבורכת אך מאתגרת).
