זאת למה?
לרוב, כשילד מקבל עונש זה קודם כל פוגע ברגשותיו. תחשבו על עצמכם- איך אנחנו היינו מרגישים מול עונש? איך הרגשנו כשהענישו אותנו בתור ילדים? ילד שנענש זה ילד שנפגע מאיתנו באותו רגע, ובנוסף- יש אלמנט של השפלה בפעלת כוח שכזו על הילד מצידנו. זה לא נעים לו ולנו, זה מעליב ולא מכבד, זה מקטין והיררכי, וזה לא מה שהיינו רוצים שיהיה עם הילד שלנו.
דבר נוסף- לרוב העונש הוא תכתיב חיצוני הניתן על ידינו ולא קשור להתנהגות השלילית של הילד אותה רצינו לשנות, לכן הוא לא יכול ללמד גבול, אלא רק להרתיע וגם זה לא תמיד. כלומר: אם אנחנו רוצים שהוא יפסיק לזרוק דברים ולשבור צעצועים, או שיפסיק להרביץ לאחיו, או שיאכל את כל הארוחה שלו, כשאנחנו מענישים אותו אנחנו מאיימים- 'אם לא תפסיק להרביץ- לא תראה טלויזיה', או 'שאם לא תאכל- לא תלך לבקר את החבר', ו'אם לא תפסיק לשבור צעצועים- תלך לחדר שלך ותחשוב על מה שעשית'. הילד נפגע מאיתנו וגם כועס עלינו וזה לא טוב לקשר שלנו ולא מה שרצינו שיהיה לנו איתו, רבים, צעקות, עונשים. אח"כ הוא לא מבין מה הקשר בין המכות שלו לטלויזיה. מבחינתו אנחנו מתאכזרים אליו, אנחנו 'הרעים', ואנחנו אלה שנוקטים פעולה שפוגעת בו, ומצרים את צעדיו בלי קשר למה שהוא עשה. אין כאן שום סיכוי ללמידה של אחריות אישית ולכן יהיה לנו קשה ללמד את הילד לא להרביץ ממקום של גבולות ואחריות. אנחנו הרי רוצים שהילד שלנו לא ירביץ בגלל שהוא חש שזה פוגע באחרים ושזו לא התנהגות שתשרת אותו בחברה וכו' וכו', שיהיו לו גבולות בתוכו ולא בגלל שאנחנו מענישים אותו. ילד שנענש לא בטוח שזה מה שהוא ילמד בדרך הזאת. הוא כן ילמד מה מעצבן אותנו ואיך ללחוץ לנו על הכפתורים ולהפעיל אותנו, או שהוא ירצה אותנו כדי להמנע מעונש אבל ככה גם מערכת היחסים שלנו איתו תראה, יהיו לו כעסים ומטענים עלינו, המענישים, 'הרעים'. העונש יוצר מרחק ביחסים עם הילד, והוא עלול גם ליצור בילד מוטיבציה 'להחזיר לנו', ולהכנס למאבק כוח מעייף ומכעיס מול הילד.
אז אם אני רוצה ללמד את הילד שלי גבולות ואחריות אישית במקום להעניש, אני אחזיר את האחריות אליו, אראה לו כיצד התנהגותו מייצרת תוצאה טבעית והגיונית שלילית ולא רצויה גם עבורו, ולכן הבחירה כיצד להתנהג היא שלו ובידיו, ואני כאן כהורה אסייע לו לבחור חכם ונכון. למשל: ילד שזורק צעצועים ושובר אותם- אני יכולה לומר לו :'שים לב, אתה זורק ושובר את הצעצועים, אני לא אתנגד לזה כי הם שלך (חוץ מהצעצוע המיוחד או היקר שעלה המון כסף והבאתי לך ממקום מיוחד אותו אני לא מרשה לשבור ואני לוקחת אותו למקום גבוה). אבל קח בחשבון שאם הצעצוע שנשאר יהיה שבור לא בטוח שתוכל לשחק בו כי הוא פשוט יהיה שבור, זו בחירתך. אני לא אשמח אם הוא ישבר אבל זו החלטתך'. ואח"כ הילד ישבור וזה לא יפריע לו אבל מאוחר יותר כשיפגוש את הצעצוע שבור באיזו הזדמנות הוא יכול להצטער על זה, ואם הוא לא יצטער על אותו צעצוע יהיה צעצוע אחר שהוא יצטער עליו. לא צריך להוכיח אותו ולומר 'אמרתי לך, לא היית צריך לשבור'…זה קטן, נקמני ומיותר, הוא ילמד דרך התוצאות ולא צריך לרדוף אחריו עם זה. הוא ילמד שלא כדאי לו לשבור כי יהיו לו צעצועים שבורים שאי אפשר לשחק איתם, דרך זה שאפשרתי לו לחוש את התוצאות הטבעיות של מעשיו. עוד דוגמאות: למשל ילד שמכה בשעת משחק אפשר לומר לו: 'אם אתה לא מפסיק להרביץ לא תוכל לשחק יחד, כל אחד ישחק בנפרד כי אנחנו צריכים לשמור על בטחונכם', או 'אם יהיו מכות נפסיק את המשחק'. או: 'מי שלא מסיים את הארוחה לא יכול לקבל ממתק, כי אני צריכה לדאוג לבריאותך'. התוצאה היא תוצאה הגיונית של התנהגותו ותמיד יהיה קשר בין ההתנהגות לתוצאה. אני לא מענישה אלא מראה לו מה עשויה להיות התוצאה של התנהגותו, זה המחיר שהוא ישא בו ויקח זמן אבל בסוף הוא יבין שאם הוא רוצה לשחק יחד אז הוא לא יכול להכות ואם הוא רוצה קינוח עליו לסיים לפחות חלק מהארוחה.
עם הזמן הילד יבין את העקרון ותראו שהוא יכול להיות קצת עצוב או מתקשה היות וזה מאתגר אותו אבל עם הזמן הוא פחות יכעס עליכם ולא ירגיש שאתם אחראים לתוצאות לטווח ארוך, כי המחיר הוא המציאות ולא אתם שפוגעים בו, הוא שבר ולכן אין לו צעצוע, הוא היכה ולכן המשחק יחד הופסק, הוא לא אכל ולכן הוא לא יכול לקבל ממתק. כאשר תנקטו בגישה זו באופן קבוע זה ימנע וויכוחים, תסכולים, כעסים ועם הזמן הילד יבין את האחריות שלו למעשיו, הוא יבין שזה לא אתם, זה הוא, וירצה להקשיב יותר לעצתכם החכמה, כי בחלק מהדברים אתם יכולים לכוון אותו ולעזור לו לעשות בחירה חכמה. זה מקום של יחסים שמלמדים גבולות, אחריות, ללא כעס וממקום שאין בו מאבק, יש בו שקט וביטחון.
אתם תהיו רגועים ובטוחים , אין טעם לכעוס, הוא יבין עם הזמן, וגם הוא יהיה רגוע וילמד שאתם לא נגדו ושאין לו מה לכעוס עלייכם, הוא ידע מה כן ומה לא, חכם, מבין ושולט בהתנהגותו.
ניסיתם וזה מצליח לך? ספרו לי על זה. ניסיתם וזה לא הולך? בואו למפגש פרטני לקבל הדרכה הורית בנושא גבולות, נעבור שלב שלב ונראה איפה הקושי.
