כ"כ הרבה נכתב ונאמר על הגיל המאתגר- גיל ההתבבגרות, שהוא גם גיל שיכול להיות מתסכל לא מעט עבורנו ההורים.
שקדנו, עמלנו, גידלנו, והנה מגיע גיל ההתבגרות, והילד/ה שלנו מסתגר… לא מתעניין בקשר איתנו, עסוק בעינייניו, בקיצור: לא מעוניין.
מה עושים? דיברתם איתו, ניסיתם ליצור עיניין משותף, שאלתם למה הוא לא משתף, ניסיתם להציע קניות מהסוג שהוא אוהב, נעלבתם, שתפתם חברים- וכלום. שום דבר לא עזר?
אני מציעה לכם להצטרף אליו.
מה זה להצטרף? להיות איתו, ליידו, כמו שהוא, בשקט, בלי להפריע, בלי להעלב, בלי ציפיות, פשוט להיות, למשל- לראות יחד טלויזיה.
בהתחלה זה אולי לא יהיה כ"כ יחד, אבל אם תמשיכו עם זה מספיק זמן יש סיכוי טוב שזה יקרה.
שבו לידו כשהוא צופה בתוכנית אהובה, בלי לשאול או לדבר, פשוט להתחיל לצפות איתו, כל יום חצי שעה, לא יותר. לא צריך להביע עניין בתוכנית ולא כלום, רק לשבת, עם פופקורן או כיבוד אחר שהוא אוהב ותתחילו לצפות, להתחבר, לעקוב אחרי התוכנית…
אם תצליחו לשמור על איפוק והתמדה- יהיה לכם חיבור ועניין משותף.
הוא ישאל אתכם מה אתם עושים? מדוע אתם צופים? תגידו לו שהוא צופה וזה נראה מעניין וחשבתם להצטרף, ואפשר לומר גם :' אל תדאג אני לא הולך לדבר הרבה, רק יושב ליידך לראות'.
יעברו יום, יומיים, שלושה, ככל שתתמידו, תוכלו ליצור תחום עניין משותף ומכאן אפשר ליצור קשר, לחלוק, לדבר עם המתבגר שלכם ולחזק את הקשר.
