גבולות לילדים… עדיף בלי כעס.
כי אם יש כעס כששמים גבולות זה לא עובד וזה משפט אחד קטן אבל ליישם אותו זה קשה ביותר (אם נהיה מודעים ונשים לב לעצמנו). אבל- אם הגבול מגיע בכעס תדעו שאין סיכוי שזה יעבוד כמו שאנחנו רוצים.
גם הילדים וגם אנחנו צריכים גבולות לעצמינו ולהם ועל הסיבות לכך לא ארחיב כאן.
כאן ארצה לדבר שוב על היבט אחד והוא האופן בו מציבים גבול: ההבדל בין גבול שמגיע עם רגש של כעס לעומת גבול שמגיע כגבול נקי, ללא רגשות וכעסים, בקשה ברורה ואדיבה. 'אני לא כועסת אני מבקשת או אומרת לא'.
חשבתי לכתוב על חשיבות הגבול ללא כעסים מתוך המחשבה שליוותה אותי הבוקר- כמה סבלנות צריך בשביל ילדים.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש! סבלנות… אי אפשר להפסיק לכתוב על זה, ולא מדברים על זה מספיק!
השהות עם ילדים דורשת מאיתנו המון ס ב ל נ ו ת…
יש להם רצונות (וטוב שכך), ושלבי התפתחות (מלווים בקשיים והתמודדויות), ומצבי רוח (טובים ורעים), ואופי משל עצמם…
אז חברים, קחו נשימה עמוקה, שולחת לכם חיבוק והרבה סבלנות.
וסיפור קטן וקצת מהבית שלי על הבוקר אחרי שביליתי שעתיים עם ילדתי האהובה, ציירנו, וגזרנו ודיברנו המון ואני- לא הייתי פנויה היום להקשיב כ"כ הרבה…
בסוף כשהתלכלכה שוב המקלחת בזמן שהיא צחצחה שיניים רגע לפני שיצאנו לגן, הרגשתי שזה מספיק לי ושאני מאבדת אותה… את הסבלנות…
ואז, לכולנו זה קורה, הגבול מגיע בטון כועס.
וזה פיספוס כי כשבגבול יש כעס הילד מתייחס לכעס במקום לגבול ומכאן מתגלגל ביני ובינה פינג פונג רגשי. היא מגיבה לכעס שלי בדווקא ואני כועסת יותר. לא כיף!
אז אני נרגעת. חוזרת לנשימות. רגע להתפקס, לנשום, לחשוב מה אני רוצה עכשיו ולהתנסח בצורה נקיה ללא כעס, וזה טוב לשתינו, לה ולי.
לסיום: אני ממליצה לכם לבדוק האם אתם מציבים גבול בצורה יעילה, לנסות לשים לב האם אתם מציבים גבולות עם כעסים או שלא. בכל פעם כשיש גבול לעצור לשניה ולבדוק מה אתם מרגישים.
וגם צרפתי בראש הכתבה את הציור שציירנו הבוקר יחד (זו היתה הזדמנות נחמדה לפעילות משותפת שמלמדת על שיתוף פעולה).
