אז מי הוא הילד/ה הדעתן/נית? ילד דעתן הוא ילד שהחיבור שלו לעצמו, לרצונותיו ולבחירותיו, מיידיים יותר, ברורים לו וחזקים יותר, מההיכרות שלו והחיבור שלו לצרכי הסביבה, לרצונות, לזכות הבחירה וההחלטה של אחרים, כולל ההורים.
'ילד דווקא'? לא בטוח: לעיתים נוהגים לכנות את הילד הדעתן, עקשן, 'ילד שעושה דווקא', או 'ילד של מאבקי כח', אך חשוב להדגיש שהילד הדעתן אינו פועל נגד אחרים- ההורה, המבוגר, האחים, הוא פועל למען עצמו ואין בהתנהגותו כוונת מכוון שלילית כמו 'לעשות לנו דווקא', או לקיים איתנו יחסים של מאבקי כח ולהתיש אותנו. לילד/ה הדעתן/נית אין רצון מודע לשליטה שלו על הסביבה.
מדוע חשוב לזהות אצל הילד את הנטייה לדעתנות? כדי לדעת איך להתייחס לילד בצורה מקדמת קשר והתפתחות וכדי למנע מהתדרדרות הקשר של הילד עם עצמו ועם ההורה או הסביבה.
מה קורה כאשר אנו לא מזהים כי ילדנו דעתן/נית? כאשר ההורים לא מכירים את הנטייה לדעתנות, והנטייה לדעתנות אינה מזוהה ולא מקבלת התייחסות רגשית והתנהגותית מתאימה, היחסים עימו עלולים להתפתח לדפוס שבו התנהגותו המתפרשת על ידי הסביבה כהתנהגות 'דווקאית', ויתחיל מעגל שלילי בין הילד ובין ההורים או הסביבה.
'זה לא נעים לאף אחד': אם אתם במעגל שלילי, אתם עלולים למצוא את עצמכם לא מבינים את הילד, כועסים עליו, מטיפים לו מוסר, מוכיחים אותו, מאשימים אותו והוא אתכם, או ההפך- מתייאשים, מוותרים על היחסים והדרישות, נסוגים אחורה, חסרי אונים, לא יודעים מה לעשות ומניחים לו לעשות מה שבא לו. היחסים שלכם ההורים עם הילד יחוו כקשים וצורמים, מלאים בוויכוחים ואי הסכמות, או לחילופין יחסים שקטים ורחוקים החסרים את תחושת ההיכרות, הקרבה והביטחון.
'הילד/ה פשוט דעתן/נית'. בדרך כלל במצב זה עלולים לקרות שני דברים או שהיחסים עם הילד בבית יהיו קשים ולא טובים, אך הילד יצליח במסגרות ואף יצטיין ואפילו יצטיין מאוד, כך שהורים מספרים כי בבית הספר המורים לא יכולים לדמיין כמה קשה ולא נעים בבית עם הילד המצטיין שלכם.
'זה אף פעם לא מאוחר מידי'! :במקרה הפחות טוב מצב זה עלול להתפתח לבעיות התנהגות ובעיות רגשיות, ואף להביא לידי ביטוי נטיות חבויות של הילד אשר בהקשר של יחסים יתפתחו כהפרעת קשב וריכוז, בעיה בוויסות חושי, חרדות, דימוי עצמי נמוך, דכדוך, הפרעת התנהגות (ODD) . מצב זה בו הילד אינו מקבל שיקוף לנטייתו לדעתנות, הוא אינו מודע לדעתנותו, ויחסיו עם הסביבה אינם מיטיבים כפי שיכול היה להיות, עשוי אף להוביל לבעיות חברתיות, סירוב לשיתוף פעולה עם בית הספר ועוד.
אז מה עושים? האתגר של ההורים הוא : קודם לזהות את הנטייה לדעתנות- להבין מאיפה פועל הילד, לקבל כלים יעילים- לדעת איך לעבוד עם הילד, איך לגשת אליו, ולבסוף לבנות יחסים של שותפות, הסכמות וקירבה עם ילד/ה דעתן/נית. האתגר של הילד הוא: 'לותר לפעמים על הדעה למען היחסים' או: 'ללמוד מתי לוותר ומתי לא ומול מי', להבין כיצד הוא נתפס על ידי הסביבה או ההורה, ללמוד לשלוט ולהתאים את מה שיוצא ממנו החוצה.
אתם ההורים רוצים להנות מילדכם הדעתן שמצטיין בבית הספר גם בבית, ורוצים להתיר את ההגדרות השליליות ולחזור אחורה להיות ביחסים טובים עם הילד כפי שהיה פעם כשהיה קטן? איך מחוללים את השינוי?- השינוי מתחיל עכשיו. ראשית אתם ההורים מגיעים לפגישה ואם יש צורך לאחר מכן הילד יגיע גם הוא לפגישות אתכם או בלעדיכם, על כך נחליט בהמשך, בהתאם לצורך ולתכנים שיעלו, כאשר בכל מקרה אתם ההורים נשארים בתמונה ושותפים מלאים לעבודה לאורך כל הדרך.
מה עושים במפגש?- אין ילד דומה למשנהו. במפגש נכיר את הדפוסים הייחודיים לילד ולכם, את היחסים שלכם, את התנהלותו ותפקודו של הילד בתחומי החיים השונים, נזהה מה אתם מביאים לקשר ומה הילד מביא קשר. נבנה תוכנית בה נסמן את היעדים והנקודות לעבודה, נגבש מטרות ברות השגה ונחליט על דרכים להשגתן.
'רק בגלל הרוח': אתם ההורים תהיו חלק מהשינוי ואנחנו כולנו כמערך תומך שינוי נהיה ברורים אך סבלניים וגמישים, נחושים ולא מוותרים על מה שחשוב, על הילד, יצירתיים ואוהבים. ע"י יישום התוכנית תצעדו לעבר יחסים קרובים וטובים בינכם ובין הילד, סדר ושלווה, העצמת הילד והדגשת כוחו וחוזקותיו למימוש מיטבי ואופטימלי שלו ושלכם בהווה ובעתיד.
