'נו, כמה זמן לוקח לך להתלבש?שוב צריך לחכות לך? שוב נשפכה לך השתיה? למה לכלכת את החולצה? כמה פעמים להגיד לך- אל תלכלך מסביבך כשאתה אוכל… אתה לא שם לב שאתה צועק… למה אתה לא אומר בוקר טוב? זה לא יפה… לא תמיד צריך לחכות לך? מה יהיה איתך?'
הערות, הערות, ועוד הערות…
ואנחנו שוכחים שלא כל האצבעות שוות…
ולקראת חופשת הפסח אני שוב רוצה לדבר על אווירה משפחתית ואיך אנחנו עם הילדים שלנו, ואם אתם מעירים הרבה- חישבו על זה שוב ויכול להיות שכדאי לחשוב מה הציפיות שלכם מהילדים, כי הערות, כולנו יודעים, לא תמיד עוזרות, אבל הן כן- משפיעות לרעה על הדימוי העצמי.
ושוב אני רוצה לדבר על אותו ילד, הילד החכם, המפותח, המתפתח והעצמאי, זה שאנחנו נורא אוהבים אותו, אותו אחד שהוא יכול להיות גם זה שיהיה יותר נאמן לעצמו, פחות זורם, כזה שיותר עושה דווקא, פחות אוהב לעזור, יכול להיות שהוא יהיה גם זה שיותר מציק ונדבק. והוא שלנו ואנחנו אוהבים אותו, ובכ"ז- זה לא קל וגם לא מתאים לציפיות שלנו לפעמים.
אנחנו הורים, והחיים שלנו באמת מאוד אינטנסיביים, ומי לא רוצה ילד שעוזר, זורם, מבין את ערכי הבית, משתף פעולה, מתלבש לבד, מתארגן, יוצא בזמן, מגיע כשקוראים לו, נכנס למקלחת בלי בעיות- שירים את היד.
וחלק מהילדים לא כאלה, זו המציאות, זה מאתגר, דורש חשיבה אחרת וסבלנות, אבל מה שבטוח- שלהכנס איתו ראש בראש או להעיר הערות באופן קבוע- לא רק שלא ישנה אותו, אלא יעביר לו מסר שלילי לגבי עצמו.
ילד שכל הזמן מעירים לו ילמד על עצמו- שהוא מעצבן או שבאיזה אופן הוא לא מתאים למה שקורה סביבו. הוא יחווה את עצמו כלא מצליח ומאכזב.
מצפים ממנו להגיע- והוא מתעכב…
רוצים שיאכל בלי ללכלך- ושוב נשפך לו
מעירים לו שהוא מדבר בקול רם- והוא לא יודע אחרת…
אומרים לו שיסתדר לבד- אבל הוא צריך יותר זמן אמא ומחפש את קרבתינו וקצת נדבק, ונפגע כששוב אומרים לו ללכת לחדר או להעסיק את עצמו…
זה כואב לו לילד שלנו ומפריע לנו בלי סוף, וההצעות והשיטות השונות לשינוי המצב לא יעזרו במידה ואנחנו ההורים לא נבין ונקבל את הילד שלנו, ונדע שזה הוא וזה לא הולך להשתנות בקרוב.
גבולות? כן…
ללמד אותו מתי אנחנו פנויים ומתי לא? בהחלט
להראות לו איך להתחשב באחרים ולהשתלב בדרך חיובית? רצוי מאוד ואפשרי
אבל זה לא יהפוך אותו לילד שלא שופך ומלכלך (קלמזי), שמגיע ראשון למקלחת ושמתנדב ראשון לעזור, לא בשלב הזה…
אז תהיו סבלניים כלפי הדברים שפחות נעימים ותבדקו עם מה אתם יכולים להתגמש. פחות הערות- זה יותר טוב לכולם, ועוד לא דיברנו על ההערות בין בני הזוג (גם כאן כדאי לגייס סבלנות)…
