אני מתחילה לכתוב על הנושא הזה היות ואני עוזרת לנשים בקליניקה שלי למצוא זוגיות, ולפעמים, זו יכולה להיות שאלת השאלות- למה אני לא מוצאת זוגיות, וביננו לפעמים גם אלה שמצאו כבר לא ידעו לומר לך בדיוק מה עבורן עשה את ההבדל הדק בין היותן פנויות ותפוסות, כלומר: מה יש בהן שאיפשר את החיבור הזוגי.

נעים להכיר. שמי אפרת ואני עובדת סוציאלית קלינית עם תואר שני ויש לי הכשרות שונות נוספות וניסיון בטיפול והדרכה של מבוגרים ונוער בנושאים שונים ועם בעיות מגוונות. בקליניקה שלי אני פוגשת בין היתר נשים וזוגות למפגשי הדרכה הורית התנהגותית עבור ילדים בגליאי 2-5 ויתכן שראית כאן פירסומים שלי בנושא.

ענף נוסף בו אני מבינה ומטפלת הוא הנושא של מציאת זוגיות, נושא מעניין, רגיש, קרוב לליבי ואני מזמינה אותך לקרוא כאן בנושא.

אם את מחפשת זוגיות ולא מוצאת אני מציעה לך לבדוק עם עצמך את השאלות הבאות-

איך את בתלות לעומת עצמאות? (האם את תלותית מידי או להפך- עצמאית מידי, כזו שקשה לה להיות בתלות/להיות בתוך קשר?)

האם את המנעותית? (חוששת מסיטואציות ומפחדת להתנסות במצבים מלחיצים או חדשים)

האם את מרוכזת בעצמך יתר על המידה וקשה לך לחוש את האחר ולהתחשב בו?

האם יש בעברך חוויות קשות ופוצעות המעיבות עלייך היום?

האם את אדם שמממש את עצמו? היית מגדירה את עצמך אדם שמח?

האם יש מקום בעולמך לבן זוג?

מה הציפיות שלך מזוגיות? איזה בן זוג את מחפשת?

באיזה בית גדלת? איזה מודל של זוגיות ראית אצל הורייך?

האם היו לך קשרים רציניים בעבר ומה היה שם? איך זה נגמר?

כמה חופש את חווה בתוך קשר וכמה את חיה בהתניות מול בן זוגך?

איך את מתנהגת כשמישהו מוצא חן בעינייך?

האם את אסרטיבית? האם יכול להיות שבהתנהגותך את נתפסת כמובנת מאליו?

האם את קשה וביקורתית?

חוקי החיזור- באינטרנט ובחיים. איך את מתנהגת כשאת פוגשת מישהו שמוצא חן בעינייך? האם את יוזמת? האם את נמצאת באתרי היכרויות באינטרנט? איך את מתנהלת שם? האם את יוזמת ופונה למי שמוצא חן בעינייך? האם את יודעת מה את יכולה לעשות באינטרנט כדי לסנן את מי שלא רציני?

האם את מכירה את חוקי החיזור באינטרנט והאם את מכירה את השוני בין היכרות באינטרנט להיכרות רגילה? (באינטרנט הרבה בחורים שלא יראו בך קשר רציני יצאו איתך לפרק זמן כדי לבחון את הקשר או בגלל שהם מתפתים לצאת איתך אפילו שמבחינתם זה לא רציני וצריך לקחת זאת בחשבון ולא לקחת כל אחד ברצינות אפילו שהוא מרמז על רצינות).

מתכונים שירחיקו אותך ממציאת זוגיות:

פאסיביות וחוסר יוזמה

דרישות מוגזמות או מועטות מידי

ערך עצמי נמוך או מנופח

תלותיות וחשש מתלות (עצמאות יתר)

חוסר אהבה עצמי- דוחה בני זוג

צורך מוגזם בחיזוקים

'אני כאן, ואני מצפה ממך להיות הנסיך על הסוס הלבן, מספיק שאהיה יפה ומתאימה ואתה תעשה את כל השאר- תשלם, תחזר, תיזום, תוביל, תהיה מושלם'.

מגיל 32 משחק החיזור עבור נשים משתנה. היכוני למהפך- עדיף שתקחי את המושכות לידייך אחרת תמצאי את עצמך כמו בובה בחלון ראווה- יפה להסתכל בך אבל אף אחד לא קונה.

בשלב מסויים עבור גברים רווקים להכנס לזוגיות הופך להיות עסק מסוכן והישארותם רווקים נראית להם בטוחה יותר מכניסה לזוגיות. הם כבר לא ילדים וחוו אי אילו מערכות יחסים כושלות, נפגעו וגם עמדו על טיב המין הנשים. כבר לא מספיק להם, כמו הגברים בגילאי ה-20 שתהיה משיכה, חיבור והסכמה על מטרות משותפות. הם מודעים לצרות שקשר זוגי עשוי לזמן להם וחוששים להיפגע, חלקם מאמץ גישה חשדנית כלפי נשים, גם אם הם לא ישמחו להודות בזה. הם רוצים זוגיות, ויש להם מה לתת, הכמיהה לקשר לא נעלמה, אבל- הם ממש לא רוצים להכנס לזוגיות בכל מחיר. הם מחכים לאהבה הגדולה וכמונו הנשים בעידן ההיכרויות באינטרנט, לא תמיד יודעים איך לחולל אותה ובעיקר- עם מי. בתהליך ההיכרות הם יחפשו את הסימנים שיגידו להם שאת היא זאת איתה הם רוצים את הקשר ולכן לרוב את לא יכולה לצפות שהם יחזרו אחרייך בדייטים הראשונים כמו בגיל 20. וזה אומר שגם אם הוא לא תמיד מתקשר, לא תמיד משלם, לא תמיד מוכן להכיל אותך בכל מצב, לא מציע ומספק לך עזרה וביטחון מוחלט- זה עדיין לא אומר שאתם לא מתאימים. יכול להיות שיש סיכוי לקשר הזה להתפתח ויכול להיות שהוא האביר שלך למרות שהוא לא יגיע מיד עם הסוס. שניכם צריכים זמן ממושך להיכרות כי בשלהי גיל ה-30 ההיכרות היא מהסוג המעמיק וכבר לא כ"כ שיטחי כמו בגילאי 20. במהלך ההיכרות תיבחן מצידו יכולתך להכיל את המהמורות שמזמן הקשר מבלי לאבד את ערכך ומבלי להתפשר על הדברים שמאוד חשובים לך. יכול להיות שהוא יבדוק איך את מגיבה בסיטואציות שונות וכשהוא קצת משחק בך ולא מוכן למכור את עצמו בזול. איפה הבנות נופלות? כשהן מאבדות את האיזון ונסחפות- או שהן מסכימות לכל דבר שהוא מציע או שהן פוסלות את כל הסיפור ולא נותנות סיכוי, מתאכזבות, מתעצבנות, דורשות יותר מידי בצורה שלא מותאמת לשלב של הקשר מצד הגבר. מבחינתו עד שהוא לא נתן לך תחושה אמיתית שזה רציני, זה עדיין לא רציני (ולצורך העניין להציג אותך למשפחתו וחבריו זה לא סימן שזה רציני אבל לעבור לגור יחד זה כן).

כי מה גברים בודקים אצל אישה רווקה אחרי גיל 32? כבר לא מספיק להם רק המראה ואם יש משיכה וראש דומה (מטרות משותפות). הבנים חכמים יותר והם יודעים להסתכל מעבר לשיטחי ולבחון מה הפוטניציאל של הקשר הזה כולל הקשיים שיכולים לעלות בו. במילים אחרות, הם כבר לא תמימים, מבינים קצת יותר מה זו אישה והם בודקים כמה בעיות יכולות להתעורר בתוך הקשר, כבר לא מתאהבים כ"כ בקלות. הגברים יותר בררניים, פחות הולכים שביא אחרי האישה ויותר בוחנים. ומה קורה לאישה כשהיא במבחן? זה מערר את הביטחון העצמי שלה והיא מאבדת את היכולת להקסים אותו ולתת לו את התחושה הקיימת בה שהיא תוכל להיות לו אמא אדמה ושאיתה- יהיה לו טוב. ככל שתהיי בטוחה בעצמך, תאהבי את עצמך ותהייה לך היכרות עם יכולותייך האמיתיים, תדעי בדיוק מה את יכולה לתת בזוגיות ולא תתערערי מהסקפטיות שלו ומהעובדה שהוא בודק ובוחן אותך ושהוא צריך זמן בשביל להחליט. תחיי בשלום עם זה שלא תמצאי חן בעיני כל מי שתכירי ותצליחי להחזיק ביטחון עצמי מאוזן פחות או יותר עם מי שרוצה אותך וגם עם מי שלא- זה מושך ומעיד על חוסן נפשי. מרכיב חשוב נוסף באישיותך זו הגמישות. בתוספת יכולת טובה להיות גמישה, קשובה, פתוחה למו"מ- תהיי אטרקטיבית בן זוג פוטנציאלי. הוא ירגיש שהוא יכול להיות בטוח בך כי את בטוחה בעצמך, הוא יוכל לאהוב אותך כי הוא ירגיש שאת אוהבת את עצמך, והוא יאמין ביכולתך לדאוג לו מבחינה נפשית כי הוא יחוש ויראה כמה את גמישה ולא מקובעת ונוקשה. אבל- וכאן מגיע אבל גדול וחשוב מאוד- בלי אסרטיביות זה בעייתי. סמני מהם הגבולות האדומים שלך, אל תוותרי עליהם ואם תתעקשי עליהם זה יכול לגרום לדייט שלך להעריך אותך.

אין מה לעשות זה משחק קדום ופרמיטיבי בין מינים. זה נשמע כמו רשימת עשה ואל תעשה, אני יודעת, אבל צריך לעשות קצת סדר בסבך הלא ברור הזה.

ולסיכום: את רוצה את זה? רוצה זוגיות? יאללה, חבל על הזמן שלך, צרי איתי קשר בהקדם אך לא לפני שתשאלי את עצמך האם את אישה אמיצה המוכנה להסתכן ולהתנסות בדברים חדשים כדי לחולל שינוי בחייך כך שתצליחי להכניס אלייך זוגיות חדשה? האם את רצינית ומוכנה להשקיע ולהיות יצירתית כדי שזה יקרה?

אני רוצה שתדעי שלפעמים הגשמת המטרה הזאת באה בקלות ולפעמים דרושה מהפכה של ממש בשביל להגיע אל היעד. אם את לא מוותרת על זוגיות ואם התשובה היא כן אז בואי אלי לפגישה ונצא למסע לתוך עולמך כדי להבין מהם החסמים שמונעים ממך זוגיות ומה אפשר לעשות כדי שזה יקרה.

אם את מוכנה למהפכה- אני הכתובת!

The post רווקה? גרושה? כמה פעמים שאלת את עצמך 'למה לא הולך לי בזוגיות' ולא מצאת תשובה? appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

קח בחשבון

שזה עשוי להפוך אותך

למומחה רציני בלכידת אורות.

'אני לא מכירה הרבה זרעים שיצליחו לנבוט בחושך', אני מסבירה לאהובתי

והיא מסתכלת עלי במבט שלא מבין

וממשיכה להשקות אותי במים-

חיים.

המרחק-

מצטמצם בלילות,

מכאיב

מעיר בחיפוש אחרי הטוב.

אל ירך ליבך,

לא להישבר ולחתור קדימה.

העולם הזה בנוי בסוף- רק על הטובים.

כבר מדברים על זה שהתעלמות מכאב זה גם סוג של רוע, הרוע של העדר, של הנורמלי, של המתעלם, של זה שלא רוצה לדעת,

אותך.

ברוכה הבאה לעולם הזה. נולדת לעצמך פנימה, שונה ואחרת, לא שייכת למרות השיוך.

חיי את חייך למען מי שאת חייבת לו

תני שם את הכל.

שתי מכף ידי

ואני- אוהב אותך תמיד.

The post חושך appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

The post רוצה שינוי? appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

The post 'מרצה? זבש"ך!'- על כאבן של נשים מרצות appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

The post פוסט באהבה- ללכת אחרי החלומות… (זה הכי שיש) appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

אחרי הדברים שאתה אוהב לעשות

אחרי הילדים שלך

ושיחייכו כמה שיותר

אחרי משפחה…

תרדוף אחרי הבריאות שלך

אחרי עיסוק שיש לך בו את התשוקה

אחרי האנשים שאתה אוהב

אחרי שכנות טובה וקהילה חמה

אחרי שבת חמימה על חוף הים…

ותדאג אהוב יקר שלי

לשים את המחסומים בצד

להאמין בעצמך ובחיים

אל תשכח ששום דבר לא קל אבל הכל אפשרי

ותעשה כל מה שאתה יכול כדי שזה יקרה

כי אחרת זה ליד וזה בצד

וזה לא אמיתי ולא מספק

וזה הדבר היחיד שבאמת תצטער עליו.

The post כשאתה קם בבוקר אהוב יקר שלי תוודא בבקשה שאתה רודף אחרי הדברים הנכונים appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

אם היינו פותחים ומשתפים?

אם היינו מדברים על מה שטוב אבל גם על מה שקשה?

על הפחדים שלנו, על מה שמערער אותנו,

על המקומות של התקיעות,

על הכעסים

על העלבונות

על מה שמטריד עם הילדים

על מה שאנחנו חווים ככישלונות

על מצבי הרוח השונים

על בדידות

ועל דיכאון…

תארו לכם שזה היה מקובל.

שהיינו מסכימים להוריד את המסכות ולדבר באמת…

נותנים לעצמינו להיות חלשים במקום להחזיק כל הזמן פאסון של 'הכל בסדר, ומהמם'…

יש מצב שזה היה עושה טוב?

אולי היינו אנושיים יותר? חומלים יותר? ביחד יותר?

אולי זה היה מכניס דברים טובים לחברה שלנו?

מוזר לי, אנחנו חיים בחברה שמגבילה את הדיבור על רגשות וקשיים-

אפשר לדבר אבל במידה.

עדיף לשתוק, 'זה יותר בריא'…

כאילו, את המחשבות והרגשות שלי אשמור לעצמי ואתן להם רק להציץ מתי שאני מחליט וכמה שמקובל…

למה? מה זה עושה לנו? ממה אנחנו מפחדים?

תארו לכם שהיינו מדברים באמת…

עוזבים לרגע את החששות בצד וחוזרים להיות… אנושיים.

כי מותר לדבר וכמה שיותר זה יותר בריא לנו

ולכולנו יש מהכל והכל בסדר!

אז בואו נדבר באמת…

The post תארו לכם שהיינו מדברים באמת appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

לא משנה באיזה תחום, זה יכול להיות בתחום הנפשי (למשל: העלאת הדימוי העצמי/שינוי במערך היחסים שלך עם X) או מטרה פיזית (למשל: שינוי תחום העיסוק שלך)…

עכשיו תארי לך שהיית עושה 10 פעולות משמעותיות להשגת אותו דבר או כדי ליצור את השינוי המיוחל.

מה היה קורה לדעתך?

עכשיו נכפיל, תארי לעצמך שהיית עושה 20 פעולות משמעותיות כאלה?

כאן בטוח שמשהו היה קורה. בטוח שהיה קורה משהו מעניין, לא ברור לאיזה כיוון ואיזה רגשות והבנות זה היה מעלה בך אבל היה קורה.

עכשיו קחי דף ורישמי לעצמך כמה ואיזה פעולות עשית באמת עד כה למען העניין?

מתערבת איתך שאין 20.

מוזר לא? כ"כ הרבה אנשים מסתובבים עם חלומות אמיתיים שבהעדרם לעיתים גורמים לנו למצוקה רגשית ולמעשה ולא עושים מספיק כדי להגיע אליהם…

יכולות להיות לזה הרבה סיבות, בין היתר-

אולי את לא כ"כ רוצה? מ1 עד 10 כמה את רוצה? כמה את מוכנה להשקיע ולהתאמץ מ1 עד 10?

ואולי אין לך כיוון איך עושים את זה?

אולי את לא מכירה דרכים יעילות להשגת השינוי ואת מרגישה שאת במבוי סתום?

אולי את לא מאמינה? אולי את מרגישה שאין לך כוחות ומשאבים בשביל זה?

אולי את נתונה במצבים רגשיים שמפריעים לך? אולי ניסיון העבר מעיב עליך ודורש עיבוד רגשי?

עכשיו עשי רשימה אחרת- של כל הפעמים שחשבת על השינוי ורצית אותו, רישמי את המחשבות- רשימה של מחשבות: מה חשבת על השינוי ובאיזה תדירות (למשל: מידי בוקר בדרך לעבודה עולות בי מחשבות כמה אני לא מסופקת ושהייתי רוצה לשנות את תחום העיסוק שלי. דוגמה אחרת: בכל חג כשאני נפגשת עם בני משפחה מסויימים אני מרגישה שהייתי רוצה לשנות את מערכת היחסים איתם. או: אחת לשבוע כשמתעוררת מריבה עם הילד שלי אני חושבת שאני רוצה לשנות את מערכת היחסים איתו וליצור קירבה והבנה).

עכשיו אחרי שכתבת זאת- איך את מרגישה?

מה דעתך על הסיטואציה הזאת?

אילו זיכרונות ואסוציאציות זה מעלה בך?

בגדול בעניין השינוי (הפער בין הרצון לעשיה) את לא שונה מרוב האנשים. מה שאת מרגישה הוא נחלת הכלל. רובינו משקיעים יותר מחשבה על שינוי מאשר עשיה אפקטיבית וכאשר אנחנו עושים יש לנו נטיה לחזור על הפעולות שמוכרות לנו והן לאו דווקא אלה שישיגו את השינוי.

אם את מרגישה החמצה עשי את התהליך מחדש ותתחילי לעבוד על השינוי בצורה שיטתית שתקדם אותך:

רישמי מה מטרתך. שתפי 5 אנשים קרובים וקבלי מהם הצעות עבורך (מה הם חושבים שאפשר לעשות, בלי לענות להם ולהגיב, רק לשמוע ולרשום מה שאמרו). אח"כ רישמי מהן 10 הפעולות המשמעותיות שאת חושבת שיעזרו לך להשיג את השינוי.

רשימה נוספת- רשימה של טיפול בחסמים וחסרונות וגם כוחות ויתרונות: מה יכול להרפות את ידייך (3 גורמים)? ומה יכול לסייע לך להתמודד עם זה, 3 גורמים (עירכי רשימה).

ערכי לו"ז: למשל אחת לשבוע לעשות פעולה אחת ולתעד אותה כולל ניתוח ומסקנות. אם הפעולה אינה יעילה עברי לפעולה הבאה. ניתוח בכל פעולה- איזה חסם היה ואיזה יתרון היה ומה ההתמודדות והמסקנות.

לסיום: הסקת מסקנות: מה עבד לך ומה לא? איך אפשר להעצים ולהגדיל את מה שעבד ולתת לו נראות נוספת בחייך ואיך אפשר לטפל במה שלא (מה חסר לך בשביל להצליח בזה).

וחוזר חלילה, ואל תשכחי מה היה קורה אם היית עושה 10 פעולות… בטוח שהיית מגלה דברים חדשים על עצמך ועל השינוי, ובטח היו עולים דברים שמהם אפשר לקחת תובנות לגבי עצמך וההמשך.

The post נעשה תרגיל appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

את יכולה לבכות

אני כאן

הכל בסדר

אני אוהבת אותך בכל מקרה ואת לא לבד.

תסתכלי עלי-

את רואה בעיניים שלי את כל מה שיפה בך?

את רואה כמה אני מאמינה בך?

הכל בסדר

שימי ראש

הניחי אותו על כתפי

את יפה ואני אוהבת אותך.

אני יודעת,

הדרך ארוכה וכואבת אבל בסוף את תמצאי בית

בתוכך.

אם רק לא תוותרי

אם רק תאמיני בעצמך

כמו שאני מאמינה בך.

The post בואי…שימי עלי את ראשך appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.

לקחת כוח ואומץ- צידה לדרך

וגם שפיות, אם אפשר.

עיניים עייפות ממחשבות

חלומות מסייטים

פצעים שנפתחים מחדש

בלילות הם בועטים…

להיזכר במה שטוב

ולהצליח להרגיש את זה

לקחת מנוחה, לצאת להפסקה

להיזכר מחדש,

איתי- כוחות, אמונה, וחוט דק של שפיות

ושוב אותו גלגל

The post לקום כל בוקר מחדש appeared first on אפרת גרינברג עובדת סוציאלית קלינית.